זרקור בנושא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 (להלן: "הצעת החוק" או "תיקון 14")

הצעת החוק הוצגה לראשונה להערות הציבור ביום 23/07/2021 בעודה נושאת את כותרת המשנה "הגדרות מצמצמות לחובת הרישום". הצעת החוק הוגשה על שולחן מליאת הכנסת ביום 05/01/2022 ועברה בפה מלא בקריאה ראשונה ביום 24/01/2022 (5 ח"כ הצביעו בעדה, מול 0 מתנגדים או נמנעים).
כעת, הצעת החוק נמצאת על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
השוואה בין חוק הגנת הפרטיות לבין תיקון 14 פורסמה בידיעון הקודם שהופץ לקהל לקוחותינו. להלן קישור.
במסמך זה ברצוננו לחדד את סוגיית צמצום חובת רישום מאגרי מידע.
רישום מאגרי המידע הוא הליך פורמלי בלבד והיעדר החובה לרישום אינה מסירה כל אחריות אחרת של בעל המאגר, מנהל המאגר והמחזיקים אל מול החוק ותקנותיו. ויודגש - מאגר שאינו נדרש ברישום לפי הקריטריונים הקבועים בתיקון 14 עדיין מוגדר כמאגר מידע לכל דבר ועניין וחלות עליו כל הוראות החוק והתקנות, בהתאם לסיווג המאגר, ובכלל זה הגדרת מסמך הגדרות, ביצוע ביקורת לבחינת עמידת הארגון בתקנות אחת ל-24 חודשים, ניהול מאובטח ומעודכן וכיו"ב.
אנו מקווים כי הצעת החוק תשפר ותקדם את ההתמודדות עם אתגרי הפרטיות בעידן הנוכחי וכן תקרב את מדינת ישראל עוד שלב להתפתחויות העולמיות בתחום הגנת הנתונים והפרטיות. עם זאת, טרם רתימת סוסנו לפני העגלה, עלינו לזכור את כי הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בלבד ולא ניתן לקבוע בבירור האם ומתי הצעת החוק המתוארת לעיל תעבור בחקיקה. כמו כן, לא ניתן לקבוע האם תכולתה של הצעת החוק תיקלט במלואה, כפי שהוצגה בשולחן הכנסת בקריאה ראשונה או שמא יבוצעו בה תיקונים והתאמות.
לסיכום:
1. אנו ממליצים כי עד למועד אישור ההצעה באופן סופי ארגונים ימשיכו ברישום מאגרי מידע בהתאם לחוק הנוכחי.
2. גם אם ארגון בוחר שלא לרשום את מאגרי המידע ולהתבסס על הצעת חוק שטרם אושרה, הרי שמדובר בחובה טכנית בלבד ואין הארגון יכול להתנער מחובותיו להגנה על מאגרי המידע לפי חוק ותקנות הגנת הפרטיות. כאמור, גם לאחר צמצום חובת הרישום עדיין מדובר במאגר מידע, רק שאינו חב ברישום, וכל שאר החובות עדיין תקפות לגבי אותם מאגרים.