הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 03-2025
הגנת הפרטיות בישראל
לראשונה – קנסות בגובה 15,000 ₪ על הפרה נטענת של חוק הגנת הפרטיות
בעקבות מידע שהתקבל ברשות, לפיו בכניסה לבניין עזריאלי town בתל אביב ובכניסה לבניין midtown מבצעות החברות ארנסט אנג יאנג ו- PwC איסוף של תעודות זהות באמצעות סריקה כתנאי לכניסת אורחים לבניין, ביצעו מפקחי הרשות פיקוח במקום ומצאו כי איסוף תעודות הזהות נעשה מבלי שהחברות מיידעות את האורחים כמתחייב על פי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.
בגילוי דעת שפרסמה בנושאי איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות, מדגישה הרשות כי במקרים המתאימים בהם נדרש לאמת את זהותו של אדם לצורך מתן שירות, ניתן לעשות שימוש באמצעי זיהוי אחרים שפגיעתם בפרטיות פחותה, כגון אימות באמצעות קוד שנשלח ללקוח מבעוד מועד או הצגת תעודת זהות ללא צילומה או שמירתה.
חברות העושות שימוש בפרקטיקה זו כתנאי לכניסה לבניינים, לפגישות המתקיימות במשרדיהן או לקבלת שירות כלשהו, מבלי ליידע את הציבור מה מקור החובה החוקית לאיסוף, מה מטרתו, למי ימסר ולטובת איזו מטרה ומבלי לשקף לו באופן ברור כי קיימת לו הזכות לסרב או העמדת חלופה לצילום או סריקה של תעודת הזהות, כמו למשל שליחת קוד לנייד, מסתכנות בהפרה של החוק וצפויות לסנקציות.
הרשות מדגישה, כי זוהי רק סנונית ראשונה בתהליך האכיפה של הרשות את הוראות החוק.
בית הדין הארצי לעבודה "עושה סדר" בסוגיית מצלמות במקום העבודה
במסגרת טקס פרישתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, הקריאה האחרונה את פסק הדין האחרון בתפקידה, שעסק באופן מרגש בפגיעה בפרטיות.
במסגרת פסק הדין נידון ערעורו של מעסיק כנגד עובדת, שהתפטרה מעבודתה בשל הצבת מצלמות באופן שהיווה לטענתה, הרעה מוחשית בתנאי העסקתה המזכה אותה להתפטר בדין פיטורין, טענה שהתקבלה בבית הדין האזורי.
בפסק הדין מציין בית הדין הארצי את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכוחו ניצבת הזכות לפרטיות כזכות עליונה, והציב את מבחן שלושת השלבים על מנת לבחון פגיעה בפרטיות:
בשלב ראשון יש לבחון לגיטימיות ותכלית ראויה – במידה והסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית, נעבור לשלב הבא. במקרה שלפנינו הוצבו מצלמות על מנת למנוע מקרים של הטרדות מיניות.
שלב שני: מידת הפגיעה – כאן תבחן מידתיות הפגיעה ביחס לפגיעה בפרטיות תוך בחינת נתוניו האישיים של העובד והתנהלותו של המעסיק, שקיפות ומידת נכונותו לשמוע את דעתם את העובדים ביחס להצבת המצלמות. במקרה זה העובדת למדה על הצבת המצלמות רק ביום בו הגיעו פועלים להתקין את המצלמות.
שלב שלישי: איזון מול מידת ההסכמה של העובד. מהי מידת ההסכמה הנדרשת במקרה הספציפי. ככל שהפגיעה קשה יותר, כך ההסכמה צריכה להיות מפורשת יותר.
בית הדין הדגיש, כי ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בפרטיות העובד תהיה כה קשה עד שגם הסכמה מפורשת שלו לא תוכל לרפא את הפגיעה.
במקרה דנן קבע בית הדין כי הפגיעה בעובדת הוא ברף הגבוה בהינתן מיקום המצלמות (המצלמות צפו על עמדת עבודתה של העובדת), היעדר הליך נאות טרם הצבתן ומשך זמן העסקתה של העובדת טרם הצבת המצלמות. במקרה זה, כך קבע בית הדין, היה על המעסיק לקבל הסכמה מפורשת של העובדת להצבת המצלמות. במקרה זה, כך קבע בית הדין, היה על המעסיק לקבל הסכמה מפורשת של העובדת להצבת המצלמות.
הערעור נדחה.
בהמשך לפסק הדין - הצעה לתיקון חוק בתי הדין לעבודה למתן סמכות לדון בעוולה מכוח חוק הגנת הפרטיות
בתי הדין לעבודה אינם מוסמכים לדון בתביעה שעילתה נזיקית, כגון פגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות. כפועל יוצא מכך, עובד שרוצה לתבוע את מעסיקו על מספר דברים צריך, נכון להיום, לפצל את התביעה לשניים.
כאשר בתי הדין נדרשים לדון בסוגיה הזו, הם מבצעים אקרובטיקה משפטית מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זאת כאשר 70% מהתיקים הנוגעים לפרטיות ויחסי עבודה נידונים בבית הדין לעבודה בעודו מהווה האכסניה הטבעית לסכסוכי עבודה.
הצעת החוק מטעם ועדת החקיקה בפורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין מבקשת לפתור את כפילות ההליכים, ומציינת מספר יתרונות בולטים ביניהם: תרומה לאחידות המשפטית, חיזוק ההגנה על פרטיות העובדים, פיתוח דיני העבודה המודרניים בעידן בו קיים טשטוש גבולות בין שעות עבודה לזמן פרטי והגברת המודעות ויצירת הרתעה מפני פגיעה בפרטיות (בין השאר בגין מתן אפשרות לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק).
במסגרת דו"ח שהוציאה ועדת המוגנות בעקבות רציחתה של יעל מלניק ז"ל על ידי מטפל במרכז הפסיכיאטרי בו הייתה מאושפזת, צוינו בין יתר ההמלצות הצבת מצלמות בחדרי מטופלים, הקמת מאגר מידע אחיד על הליכי משמעת ומידע פלילי של עובדים, ומינוי אחראי מוגנות בכל מסגרת. חברי הוועדה הסתמכו בהמלצתם גם על "חוק המצלמות" בגני הילדים.
הגנת הפרטיות בעולם
הנציבות האירופית מפרסמת את ההנחיות על שיטות אסורות בתחום הבינה המלאכותית (AI) כהגדרתה בתקנת ה- AI
הנחיות אלו מספקות סקירה כללית של שיטות בינה מלאכותיות הנחשבות בלתי מקובלות בגלל הסיכונים הפוטנציאליים שלהן לערכים אירופיים ולזכויות היסוד.
תקנות הבינה מלאכותית, שמטרתם לקדם חדשנות תוך הבטחת רמה גבוהה של הגנה על בריאות, בטיחות וזכויות יסוד, מסווגת מערכות בינה מלאכותית לקטגוריות סיכון שונות, לרבות מערכות בינה מלאכותית אסורות ובעלות סיכון גבוה, ומערכות בינה מלאכותית הכפופות לחובות שקיפות. ההנחיות מתייחסות ספציפית לפרקטיקות כגון מניפולציה זדונית, דירוג חברתי וזיהוי ביומטרי מרחוק בזמן אמת.ההנחיות שואפות להבטיח יישום עקבי, יעיל ואחיד של תקנות ה- AI ברחבי האיחוד האירופי. ההנחיות מספקות הסברים משפטיים ודוגמאות מעשיות כדי לעזור לבעלי עניין להבין ולעמוד בדרישות של חוק הבינה המלאכותית. יוזמה זו מדגישה את המחויבות של האיחוד האירופי לקידום AI בטוח ואתי.הוועדה אישרה את טיוטת ההנחיות, אך טרם אימצה אותן רשמית.
בנוסף לכך, הנציבות פרסמה כללים ליישום והקמת פאנל מדעי של מומחים בלתי תלויים בתחום ה- AI ("פאנל מדעי") כדי לתמוך בפעילויות אכיפה במסגרת תקנה (EU 2024/1689) וכדי לייעץ ולתמוך במשרד הבינה המלאכותית האירופי ("משרד AI") בביצוע משימותיו.
בין היתר, נקבע כי את חברי הפאנל המדעי יש למנות על סמך קריטריונים אובייקטיביים ובעקבות קריאה פומבית להבעת עניין.
סין מפרסמת דרישות תיוג חדשות עבור תוכן שנוצר בינה מלאכותית
כללי התיוג מטילים חובות תיוג מפורשות ומרומזות על "ספקי שירותי מידע באינטרנט" ו"ספקי שירותי הפצת תוכן מקוונים" היוצרים תוכן שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הכללים מיישמים את דרישות התיוג המפורטות בתקנות הקיימות של סין בנושא המלצה אלגוריתמית, סינתזה עמוקה ובינה מלאכותית (“GenAI”), הנ"ל בדומה לתיוג נהוג כיום ברשתות החברתיות.
צרפת- ה CNIL פותח להערות הציבור את טיוטת ההמלצה שלו בנוגע לשימוש בנתוני מיקום מכלי רכב
בשנת 2018, ה CNIL פרסם לראשונה את עמדתו בעניין איסוף מידע ובעיקר נתוני איכון בכלי רכב. עתה, עם התגברות השימוש והתפוצה של כלי רכב חשמליים המקושרים כל העת למערכות ממוחשבות ורשת האינטרנט, מוציא הרגלוטור הצרפתי, טיוטה להתייחסות הציבור אודות כללי אצבע לעיבוד חוקי ונכון של מידע אודות הנהגים ובעלי הרכבים.
המדריך המוצע, כולל התייחסות לאיסוף הסכמות, ניהול צי רכב, עמידה בתקנות ה GDPR ושלל עקרונות להגנה על פרטיות נושאי מידע והימנעות מהפרות מול התקנות וחקיקה נוספת.
מושלת ניו יורק חתמה על מספר הצעות חוק פרטיות העוסקות בהגנה על מידע אישי
מושלת ניו יורק, Kathy Hochul, חתמה על שורה של הצעות חוק המרחיבות את חובות הציות לפלטפורמות מדיה חברתית, גובי חובות שמשתמשים בפלטפורמות מדיה חברתית ויישומי היכרויות. הצעת חוק 895B של הסנאט - בתוקף 180 יום לאחר הפיכתה לחוק - מחייבת פלטפורמות מדיה חברתית הפועלות בניו יורק לפרסם תנאי שירות המסבירים כיצד משתמשים יכולים לסמן תוכן שלדעתם מפר את תנאי הפלטפורמה.
הצעת חוק 5703B של הסנאט -שנכנסה לתוקף באופן מיידי - אוסרת על שימוש בפלטפורמות מדיה חברתית למטרות גביית חובות.
הצעת חוק 2376B של הסנאט - בתוקף 90 יום לאחר הפיכתה לחוק - מרחיבה את היקף חוק ההגנה על גניבת זהות של ניו יורק על ידי הכללת בהיקפו גניבה של מידע רפואי וביטוח בריאות.
לבסוף, הצעת חוק 1759B של הסנאט - בתוקף 60 יום לאחר הפיכתה לחוק - דורשת משירותי היכרויות מקוונים להודיע לאנשים שפנו אליהם על ידי חברים שנאסרו על שימוש בזהות בדויה, ולספק להם מידע ספציפי כדי לעזור למשתמשים למנוע הונאה. עם זאת, חוק פרטיות מידע הבריאות של ניו יורק (הרחבה ל HIPAA משנת 1996), שירחיב משמעותית את החובות של עסקים שעשויים לאסוף "מידע בריאותי" בהגדרה רחבה דרך אתרי האינטרנט שלהם, טרם נחתם.
סקרמנטו- הצעת חוק המחייבת יישום OPT-OUT פשוט בטכנולגיות מעקב בדפדפן
חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה ("CCPA"), מספק לתושבי קליפורניה את היכולת לבטל את הסכמתם למכירה או שיתוף של הנתונים האישיים שלהם, לרבות באמצעות אות העדפת ביטול. הצעת החוק עתידה לחדד ולעבות את כללי ה-CCPA כדי להבטיח של צרכנים תהיה את היכולת לעשות זאת.
הצעת חוק שעלתה בסנאט של סקרמנטו (Assembly Bill 566) מבקשת לפשט את תהליכי ההסכמה ומשיכת ההסכמה לכדי לחיצת כפתור בודדה. עוד מעניקה הצעת החוק לסוכנות להגנת הפרטיות של קליפורניה ("CPPA"), הסוכנות המופקדת על אכיפת ה-CCPA, את הסמכות לאמץ תקנות ליישום וניהול הצעת החוק.
התובע הכללי של ארקנסו תובע את יצרנית הרכב על הפרת פרטיות נהגים
התובע הכללי של ארקנסו, טים גריפין, הודיע כי משרדו הגיש תביעה נגד ג'נרל מוטורס ("GM") וחברת הבת שלה OnStar על כך שהונתה לכאורה את ארקנסנס ומכירת מידע שנאסף דרך OnStar אודות למעלה מ-100,000 נהגים של ארקנסו. המידע הביטוחי, נמכר לצדדים שלישיים. התביעה טוענת ש-GM פרסמה את OnStar כמציעה את היתרונות של נהיגה, בטיחות ותפעול טובים יותר של כלי הרכב שלה, אך הפרה את חוק שיטות המסחר המטעה של ארקנסו על ידי הטעיית צרכנים לגבי אופן השימוש בנתוני נהיגה. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי של מחוז פיליפס, ארקנסו.
טור זה מהווה תקציר אירועים וחדשות שפורסמו ברשת, ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי, רגולטורי או טכני. פריימסק אינה אחראית למהימנות המידע ושמורה לה הזכות לעדכן ולתקן את המידע בכל עת.