הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 10-2021

הגנת הפרטיות – ישראל

גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים על ידי מעסיקים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב לאור ריבוי שאלות של מעסיקים אודות חוקיות המעקב אחר עובדיהם באמצעות אפליקציות ייעודיות (כגון: רכיבי ניטור ברכב, אפליקציית נוכחות וכדומה), ביום 31/08/2021, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת גילוי דעת בעניין. חברת פריימסק הגישה התייחסות לטיוטה ולהלן עיקריה:

1- הוצע להתייחס למקרים בהם העובד אינו מוסר את הסכמתו לאיסוף המידע

2-הוצע להגדיר את זהות מקבל ההחלטה על התקנת אפליקציות לאיסוף נתוני מיקום

3-הוצעו דוגמאות לשימוש באמצעים חלופיים

4-הוצע להגדיר גורם מבקר החל מתהליך קבלת ההחלטות ועד לאיסוף הנתונים בפועל

5-הוצע לעשות הבחנה בין שימוש באמצעי איכון שנועד לצרכי עבודה לבין אמצעי איכון שאינם לצרכי עבודה.

מתקפת כופרה בבית החולים 'הלל יפה' בחדרה ביום 13/10/2021, דיווח ביה"ח על אירוע כופרה במערכות המחשוב של בית החולים. כלל הניתוחים האלקטיביים נדחו ועד למועד פרסום טור זה, טרם חודשה פעילותו הממוחשבת של המוסד. מן הדיווחים עולה כי גם מערך הגיבויים של ביה"ח נפגע. נמסר כי ביה"ח אינו מתכוון לשאת ולתת עם הפורצים וכי אינו מתכוון לשלם את הכופר המבוקש. בנושא זה, מערך הסייבר הלאומי פרסם ביום 05/10/2021 מדריך להתנהלות נכונה במקרה של מתקפת סייבר, על פי המדריך יש להכיר את הרשת; להגדיר תוכנית מגירה; הובלת האירוע על ידי הדרג הבכיר; הזמנת צוות טיפול באירוע; כינוס צוות ניהול משבר רב – תחומי; ביצוע הערכת נזקים; שיקוף תמונת מצב; עדכון גורמים פנימיים בארגון; עדכון גורמים חיצוניים; עדכון לקוחות; התייעצות עם ביטוח סייבר והפקת לקחים.

הפריצה שלא הייתה - וואן טכנולוגיות: לא הייתה שום פריצה חדשה לחברה לאוטומציה בחודש שעבר פרסם האקר מלזי שיש בידיו מידע על 7 מיליון אזרחים ישראלים מתוך אתר התשלומים המוניציפאלי City4u המופעל על ידי חברת אוטומציה החדשה. החברה הודיעה כי לאחר עריכת בדיקות מקיפות ונכון למועד הדיווח, לא זוהתה כל חדירה למערכת City4u וככל הנראה מדובר במידע ישן ומוגבל בהיקפו, אשר נאסף ממקורות שונים. ראוי לציין כי עוד טרם נבדק האירוע לעומק, הודיעה החברה באמצעות פרסום הודעה מסודרת לציבור כי אין ברשותה מידע על 7 מיליון אזרחים וכך למעשה הפריכה את טענות התוקף והפכה אותו ללא אמין.

הקליניקה למניעת תביעות השתקה: עמדת הרשות להגנת פרטיות מסוכנת לחופש העיתונות הקליניקה למניעת תביעות השתקה מבית התנועה לזכויות דיגיטליות, ביקשה להצטרף כידידת בית-המשפט להליך בו תובע איש העסקים הבריטי, וולטר סוריאנו, את אתר "העין השביעית" בדרישה להסיר עמוד המרכז מסמכים מהליכים משפטיים שניהל ממדור "גנזך" שבאתר. עמדת הקליניקה גורסת שהעמוד נשוא התביעה אינו מהווה "אוסף נתונים" אשר "מיועד לעיבוד ממוחשב" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, ועל כן אין מקום להסירו או לחייב את רישומו כמאגר מידע. עוד טוענת הקליניקה, כי אם עמדת סוריאנו תתקבל, ייקבע למעשה כי "כל אתר חדשות בסופו של דבר מהווה 'מאגר מידע', מה שעשוי להשליך הן על חופש העיתונות והביטוי והן לאפשר לנושאי מידע (המסוקרים) לפגוע בסיקור העיתונאי, על ידי הגבלת הגישה לקריאת כתבות בתקשורת ודרישה כי מי שקורא כתבות אלו לא ישתמש במידע למטרות אחרות". בנוסף, נטען כי הפרסומים על סוריאנו עסקו בהליכים משפטיים פומביים שאין עליהם כל חיסיון, כך שאין כאן כל עניין של פגיעה בפרטיות ויש בהם עניין רב לציבור. לעומת זאת, הרשות להגנת הפרטיות הגישה את עמדתה וקבעה כי יתכן שמדור "הגנזך" הוא מאגר מידע המחייב רישום משום שיש חשש כי חלק מהמסמכים המשפטיים המוצגים בו עלולים לכלול מידע פרטי.

שרשרת אספקה: האקרים פרצו לשרתים של חברת התקשורת הגדולה האקרים הציגו שיחות קוליות שקיימו עם לקוחות וציינו כי פרצו לשרתים של חברת Voice Center אשר מספקת שירותי טלפוניה לחברות ענק בישראל, כמו פרטנר, מובילאיי, צ'ק פוינט וגט טקסי. על פי הדיווח, הם הציעו למכירה מידע על 8,000 לקוחות. החברה הודתה: אנחנו נמצאים תחת מתקפת סייבר ומחליטים שלא לשלם את הכופר. באותו עניין, נעם רותם, האקר ואקטיביסט חשף חולשת אבטחה במערכות חברת Callbiz המספקת שירותי השארת הודעות ומוקדים טלפוניים לארגונים. החולשה חשפה את כל השיחות שנתקבלו והוקלטו על ידי החברה, כולל של לקוחות ממשלתיים שעוסקים במידע בריאותי וביטחוני רגיש כמו משרד הבריאות ורשות שדות התעופה, פרטים אישיים של לקוחות, שיחות מוקלטות של רשויות מקומיות הכוללות תלונות של תושבים ופרטיהם כולל שמות מלאים, מספרי ת.ז., כתובות ופרטי כרטיס אשראי וכן שמות משתמש וסיסמאות לא מוצפנות.

חברת פריימסק מבקשת להזכיר ללקוחותיה כי בהתאם לתקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 והנחיית רשם מאגרי המידע 2/2011 בנושא שימוש בשירותי מיקור חוץ (Outsourcing) לעיבוד מידע אישי, מומלץ לוודא כי נותני השירותים המהווים גורם חיצוני לעיבוד מידע ממאגרי המידע של הארגון, עומדים בדרישות החוק והוראותיו.

מאגר עירוני של תושבים עם מוגבלויות הופקר ברשת עובדת עמותה, שעובדת עם עיריית בית שאן ומסייעת לאנשים עם מוגבלויות, קיבלה גישה לכספת הנצורה של העירייה לצרכי ניתוח מידע. מדובר במאגר הכולל מידע רגיש מאוד אודות אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות בעלות מוגבלויות. העובדת העלתה שאלה לבקשת סיוע לפורום מקצועי מקוון Enterprise DNA forum בצירוף הקובץ הרגיש ומידע נוסף. מאחר שמדובר בפורום פתוח, המידע היה לכל הגולשים באינטרנט. מרגע שהתקבל דיווח אנונימי המידע הוסר תוך יומיים והרשות להגנת הפרטיות עדכנה את העירייה. פורומים מקצועיים יכולים לעזור לכולנו אך מהווים גם פתח לדלף מידע שהיינו מעדיפים שלא יסתובב ברשת. מומלץ לשוב ולחדד את נושא המודעות לאבטחת מידע והפרטיות בקרב עובדים ונותני שירותים.

שוטרים יוכלו להשתמש בתיעוד ממצלמות גוף במסגרת תביעות דיבה נגד אזרחים נוהל חדש שפרסמה משטרת ישראל קובע כי שוטרים יוכלו להשתמש בתיעוד ממצלמות הגוף שלהם במסגרת תביעות דיבה נגד אזרחים. הנוהל סותר את המטרה המרכזית שלשמה הוכנסו מצלמות הגוף לשימוש המשטרה, שנועדה להביא "להגברת שקיפות עבודת המשטרה וחיזוק אמון הציבור בה". התיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים שימש עד כה רק לצורך חקירה פלילית נגד אזרחים או לצורך חקירה שמתנהלת במחלקה לחקירות שוטרים. כעת, במסגרת הנוהל המתוקן, שוטר המבקש לתבוע אזרח שהכפיש אותו ברשת על רקע התנהלותו במפגש ביניהם, יוכל לקבל את תיעוד ההיתקלות עמו ממאגרי המשטרה ולהשתמש בחומרים במסגרת התביעה.

תבע את גוגל בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע - וישלם לה תושב מרכז הארץ, תבע מענקית הטכנולוגיה גוגל 200 אלף ₪ על רקע פרסום מזויף אשר הופיע במנוע החיפוש שלה ובו נטען שסימם ואנס אישה מפורסמת. גוגל טענה כי הסירה חלק מהפרסומים, וכי עליו לתבוע את מי שפרסם נגדו את המאמר הכוזב ולא אותה. בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התושב לפצות את גוגל ב-30 אלף שקלים.

משרד הבריאות השיק שירות חקירות אפידמיולוגיות דיגיטלי חדשני על ידי מראיינים וירטואליים משרד הבריאות ופיקוד העורף משיקים שירות חקירות אפידמיולוגיות דיגיטלי חדשני, לטובת סיוע בקטיעת שרשרת ההדבקה. מאומתים לנגיף הקורונה, עשויים לקבל פנייה באמצעות ה- WhatsApp (שבבעלות פייסבוק) ממראיין או מראיינת וירטואליים (צ'ט-בוט) ובכך פייסבוק עשויה להיות חשופה למידע. פייסבוק אמנם לא חשופה לתוכן ההודעות מאחר שהן מוצפנות אך עקרונית לא צריך בכלל לדעת מה תוכן ההודעה כדי להבין שאדם הוא חולה קורונה מאומת. די בכך שהוא מקבל פניה מבוט החקירות האפידמיולוגיות הדיגיטליות החדשניות של משרד הבריאות. זה בניגוד לדגשים להגנה על פרטיות הציבור שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות בנובמבר 2020 ובהם נכתב כי יש להימנע משימוש בתוכנות למסרים מידיים כדוגמת WhatsApp להעברת מידע על אודות מתוחקרים או אנשים אחרים, אשר מקורו בחקירות האפידמיולוגיות.

רואים לך הכל – ישראל הופכת למדינת מעקב בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל ומוסדותיה שוקעים בטירוף מעקבים, בעיקר בחסות הקורונה. רשות אחרי רשות הרחיבו, או דרשו להרחיב, את יכולתן לעקוב אחרי תושבי המדינה. זה התחיל בשימוש בשב"כ, גוף מודיעיני לאומי, לטובת מעקב אחרי חולי קורונה, ומשם עבר לאיכון על ידי המשטרה לצילום מבודדים בבתי חולים ולהפעלת רחפנים לאכיפת בידוד. רשויות מקומיות החלו לערוך בעצמן חקירות אפידמיולוגיות, אף שאין להן סמכות לעשות כן. הממשלה מצדה, ביקשה להעביר נתונים אלה למשטרה. בהמשך נחשף כי המשטרה עוקבת אחרי פעילות גולשים ברשת, ומשרד התקשורת בישר לציבור הרחב שבכוונתו לדרוש את המידע האישי על כל מנוי שמחובר לאינטרנט, לכבלים או לרשת הסלולרית. אחר כך החליט בנק ישראל שהוא רוצה את כל המידע הפיננסי על הציבור הרחב שבידי חברות האשראי והבנקים. בין לבין אושר חוק שמתיר לאזוק חפים מפשע באזיקים אלקטרוניים. אין דרך נעימה לומר זאת: ישראל נהפכת למדינת מעקב. כל תושב בה מצולם, מתועד, נרשם ומקוטלג על ידי שלל רשויות מקומיות וממשלתיות, בלי שנדע אילו מפרטי המידע שנאספים עלינו נשמרים, איך הם מפוענחים, למה הם משמשים, ובעיקר: למי יש גישה אליהם, ועד כמה הוא יכול להצליב אותם ולגבש תמונה מבהילה בדייקנותה של חיינו הפרטיים.

שר המשפטים גדעון סער הקים ועדה לבחינת רגולציה על הרשתות החברתיות ישראל עושה צעד משמעותי לעבר עיגון רגולציה על הרשתות החברתיות. שר המשפטים הקים ביום רביעי האחרון ועדה רשמית של משרד המשפטים שתגבש המלצות הנוגעות ליחסה של המדינה לרשתות החברתיות ולשאלת היחס של ישראל כלפי חברות טכנולוגיה. הועדה תבחן את כל הדינים הקיימים - דיני לשון הרע, פרטיות, מיסוי, קניין רוחני, הדין הפלילי ותציע שינויים ורפורמות לגיבוש תכנית עבודה לטיפול בתחומים השונים לרבות סוגיות הנוגעות לבינה מלאכותית ואתיקה בעידן הרשתות החברתיות. ראש הוועדה יהיה מנכ"ל משרד המשפטים, החברים בוועדה: נציגי פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, רשות המיסים, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד המדע, מומחים חיצוניים - ד"ר קירה רדינסקי, ד"ר מתן גוטמן וד"ר לירז מרגלית, נציגי חברות הטכנולוגיה הגדולות, מומחים מהאקדמיה וארגוני מגזר שלישי. מטרת הועדה היא "לגבש אמצעים וצעדים שונים לצמצום הפער ההולך וגדל מידי יום בין ההתפתחויות הטכנולוגיות ובין ההסדרים הרגולטוריים והמשפטיים בישראל, ולהתמודדות עם השפעות חברתיות שליליות של תופעות שונות הכרוכות בפער האמור".

 
הגנת הפרטיות ברחבי העולם 

הרגולטור האירי קבע שפייסבוק אינה מפרה את תקנות ה-GDPR וכי היא רשאית לעבד מידע אישי ללא הסכמה מפורשת. 
ההחלטה ניתנה בתביעה שהגיש מקס שרמס (לוחם הפרטיות שבתביעה קודמת ביטל את הסכמי המגן בין ארה"ב והאיחוד האירופאי במסגרת פס"ד SchremsII) בשנת 2018. שרמס טען כי פייסבוק לא קיבלה את הסכמת המשתמשים לעיבוד המידע האישי שלהם, ובמקום זאת, דרשה מהם לקבל את תנאי השימוש כחוזה. הרגולטור האירי קיבל את טענת פייסבוק כי היא אינה מחויבת לקבל הסכמה ישירה לעיבוד נתוני המשתמשים, כל עוד ניתנה הסכמתם לתנאי השירות. בכך דחה הרגולטור את טענת שרמס לפיה תנאי השירות של פייסבוק אינם תואמי GDPR. יחד עם זאת, הרגולטור קבע כי פייסבוק הפרה את חובת השקיפות וקנס אותה בסכום של 42 מיליון דולר. ככל שההחלטה תאושר על ידי כלל הרגולטורים באיחוד האירופי, היא תחייב את פייסבוק, בנוסף לתשלום הקנס, גם לשנות את האופן בו היא מודיעה למשתמשים על דרך עיבוד הנתונים שלהם. שרמס הביע מורת רוח על ההחלטה. פייסבוק הודיעה כי תזדקק לפרק זמן ארוך יותר לביצוע השינויים.
בעניין אחר, הרגולטור האירי מעמיד למבחן את המשקפיים החכמים של פייסבוק – המשקפיים, שנוצרו בשותפות עם יצרנית ריי-באן EssilorLuxottica, מאפשרים למשתמשים להאזין למוסיקה, לנהל שיחות ולצלם תמונות וסרטונים קצרים ולשתף אותם בפייסבוק באמצעות אפליקציה נלווית. בעת צילום והקלטה, נדלקת על המשקפיים נורית Led קטנה מאוד, אולם הרגולטור המפקח על פייסבוק אינו משוכנע כי די בה על מנת ליידע אנשים כי הם מצולמים או מוקלטים. כעת נדרשת ענקית התקשורת להבהיר לרגולטור כיצד המוצר החדש שהשיקה עומד בדרישות הגנת הפרטיות.

צרפת דורשת להגביל את גישת הממשל האמריקאי למידע אישי באיחוד האירופי רשויות אבטחת הסייבר האירופיות מפתחות כללי אבטחה נוקשים יותר עבור ספקי ענן כמו אמזון, מיקרוסופט, גוגל ואחרים, אולם גיום פוגארד, מנכ"ל סוכנות אבטחת הסייבר של צרפת (ANSSI), מבקש לנקוט בצעד מחמיר יותר ולמנוע מרשויות החוק בארה"ב גישה למידע אישי של תושבי האיחוד המאוחסנים בשירותי ענן אמריקאיים. על פי החוק האמריקאי, חברות ענן אמריקאיות מחויבות לספק מידע לרשויות בארה"ב אם יתבקשו לכך, דבר שעלול לחשוף את תושבי האיחוד המאחסנים אצלן מידע, לריגול ומעקב. היוזמה החדשה של צרפת לחסימת התחולה של החוק האמריקאי, אינה צפויה להתקבל יפה בוושינגטון. בכינוס של מנהיגים דיגיטליים באסטוניה בחודש שעבר, הלין שר המסחר של ארה"ב על מאמציה הגוברים של אירופה למנוע זרימת מידע חופשית מהאיחוד האירופי לארה"ב. על רקע הצהרתו של פוגארד, התקיימה הפגישה הראשונה של מועצת סחר וטכנולוגיה, בה נפגשו גורמים רשמיים בארה"ב ובאיחוד האירופי כדי לדון באבטחת סייבר, הגנת הפרטיות וסוגיות אחרות. הכנס נחתם בהצהרה משותפת של הגורמים הרשמיים לפיה יש לעודד את זרימת המידע בין ארה"ב לאיחוד האירופי: "לתקנות עשויות להיות השלכות לא מכוונות שיציבו חסמים לסחר בין מדינות, אותם יהיה קשה להסיר. לפיכך, ארה"ב והאיחוד האירופי מתכוונים לפעול לזיהוי ולמניעת חסמי סחר פוטנציאליים מיותרים, תוך הבטחה לשמירה על יעדים רגולטוריים לגיטימיים".

האיחוד האירופי מקים צוות לטיפול בתלונות על הפרת כללי הפרטיות בשימוש ב-Cookies במהלך ישיבת המליאה שלה ב-27 בספטמבר 2021, הודיעה המועצה האירופית להגנה על נתונים (EDPB) כי הקימה צוות משימה של כרזת עוגיות לטיפול בתלונות שהוגשו למספר רשויות פיקוח באזור הכלכלי האירופי על ידי העמותה להגנת הפרטיות שהקים מקס שרמס (NOYB). במאי האחרון שלחה העמותה אזהרות בכתב ליותר מ-500 חברות, בטענה כי באנרי העוגיות שלהן מנוגדים ל-GDPR, אולם מרבית החברות לא תיקנו את ההפרות כנדרש. על פי הודעת ה- EDPB, צוות המשימה הוקם במטרה לקדם שיתופי פעולה, שיתוף מידע ושיטות עבודה מומלצות בין רשויות הפיקוח. בשלב זה לא ברורה ההשפעה שתהיה לכוח המשימה הזה על החברות, אולם זוהי תזכורת חשובה לכך שחברות צריכות להעריך מחדש את מדיניות העוגיות שלהן ולהבטיח תאימות ל-GDPR.

EDPB תומכת בהחלטה על תאימות חוקי הפרטיות של דרום קוריאה חוות הדעת מברכת על החלטת הנציבות האירופית, לפיה חוקי הגנת המידע של דרום קוריאה מספקים הגנה על מידע אישי ברמה השווה במהותה לזו של ה-GDPR. אישור ההחלטה תאפשר למידע אישי לזרום בחופשיות מהאיחוד האירופי למפעילים מסחריים ולרשויות ציבוריות בדרום קוריאה, ללא צורך ביישום סעיפים חוזיים סטנדרטיים או מנגנוני העברה אחרים המוסדרים בתקנות. עם זאת, בחוות דעתה מבקשת המועצה לקבל מידע נוסף על האופי המחייב, האכיפה והתוקף של ההחלטה, וממליצה על ניטור ובקרה של יישום החוק בפועל. כמו כן, המועצה מבקשת הבהרה לגבי משמעות המונח "ארגונים מסחריים" בחוקי הגנת המידע של דרום קוריאה (לפי החוק, ארגונים אלה כפופים לפיקוח של הרשות להגנת המידע של דרום קוריאה).

מחוקקים דמוקרטים קוראים ל-FTC לפעול נגד חברות המפרות פרטיות ילדים במכתב מיום 8 באוקטובר 2021, הפצירו המחוקקים ביו"ר נציבות הסחר הפדרלית בוושינגטון, לינה חאן, להשתמש בסמכותה החוקית לחקור מצגי שווא במדיניות פרטיות של חברות, ולמצות עמן את הדין. המחוקקים ציינו כי חברות טכנולוגיה רבות הודיעו לאחרונה על עדכונים למדיניות הפרטיות שלהן, שנועדו לשפר את ההגנות על ילדים ובני נוער בהתאם לקוד העיצוב המתאים לגיל בבריטניה ("AADC"), שנכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2021 ולחוק הגנת הפרטיות המקוונת לילדים ("COPPA"), וציינו כי השינויים שהונהגו על ידי חברות הטכנולוגיה הם "צעד חשוב לקראת הפיכת האינטרנט לבטוח יותר עבור משתמשים צעירים".

אירלנד: נציבות הגנת המידע תחקור את טיקטוק בנוגע לדרכי עיבוד מידע אישי של קטינים נציבות הגנת המידע של אירלנד (DPC) הודיעה כי תחקור את טיקטוק בנוגע לדרכי העיבוד והשימוש שלה במידע אישי של קטינים. בין היתר תבחן הנציבות האם טיקטוק מצייתת לתקנות ה-GDPR, וכיצד היא מתנהלת בנושא העברת המידע האישי מחוץ לגבולות המדינה, ובפרט לשטחי סין. טיקטוק הודיעה כי היא שומרת על פרטיות המידע שברשותה וכי בכוונתה לשתף פעולה עם הנציבות.

פלורידה: חוק הגנת הדנ"א נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2021 נכנס לתוקפו חוק הגנת הפרטיות של ה-DNA של פלורידה אשר אוסר על איסוף, שימור, ניתוח וחשיפה של דגימות DNA או תוצאות ניתוח DNA של אנשים בפלורידה ללא הסכמתם המפורשת. החוק קובע חריגים לאיסור, כאשר השימוש נועד לצורך חקירות פליליות או העמדה לדין; ציות לצו בית משפט או לחוק הפדרלי; תוכנית הקרנה ייעודית לתינוקות; קביעת אבהות בהתאם להוראות החוק; ומחקרים מסוימים בכפוף לחקיקה פדרלית.

קליפורניה: חקיקת פרטיות חדשה בתחילת אוקטובר חתם מושל קליפורניה על הצעות לתיקון חוק זכויות הפרטיות של קליפורניה (CPRA), חוק ההודעות על הפרת נתונים בקליפורניה וחוק אבטחת המידע של קליפורניה. הצעות חוק נוספות, תיקון חוק הסודיות של המידע הרפואי בקליפורניה (CMIA) וקוד הביטוח של קליפורניה, נחתמו גם הן בחוק. המושל חתם גם על חוק המגן על פרטיות ואבטחה של נתונים גנטיים המעובדים על ידי חברות בדיקה גנטית ועל הצעת חוק שנועדה למנוע מכירה, רכישה ושימוש בנתונים אישיים שהושגו באמצעים לא חוקיים.

טור זה מהווה תקציר אירועים וחדשות שפורסמו ברשת, ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי, רגולטורי או טכני. 

פריימסק אינה אחראית למהימנות המידע ושמורה לה הזכות לעדכן ולתקן את המידע בכל עת.