הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 11-2021

הגנת הפרטיות – ישראל

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת שר המשפטים לקידום תיקוני החקיקה בחוק הגנת הפרטיות סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער פועל להנעת תיקוני חקיקה בחוק הגנת הפרטיות, שעיקרם קידום ההגנה על האזרח והתאמת החוק וכלי האכיפה לעידן הדיגיטלי. מבחינה מעשית תיקוני החקיקה המוצעים כוללים: צמצום משמעותי בחובת הרישום על מאגרי המידע; התאמת ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות; הרחבת האכיפה המנהלית של הרשות להגנת הפרטיות - בדגש על כלי אכיפה מנהלית, ובראשם הסמכות להטיל עיצומים כספיים.

שר התקשורת הנדל פועל להקמת ועדת פיקוח על רשתות חברתיות הועדה המתוכננת עתידה לפקח ולהטיל אחריות על הרשתות החברתיות כלפי המשתמשים שלהן. בין היתר, תבחן האפשרות להטיל על פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות כמו טוויטר, טיקטוק ודומותיהן – חובת שקיפות מול המשתמשים והטלת אחריות משפטית לנזקים העלולים להיגרם למשתמש עקב הוצאת דיבה ופרסומים פוגעניים. בנוסף, הועדה תבחן את מדיניות החסימות של הרשתות החברתיות. השר הנדל הצהיר כי הוא שואף להרכיב את הועדה עם מומחים כגון: נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, פרופ’ קרין נהון, והסופר מיכה גודמן. 

הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מכבי שירותי בריאות הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו בעקבות אירוע אבטחה חמור אשר כלל מקרה בו נשלחו מסרונים שהכילו מידע אישי ורפואי לנמענים לא נכונים בהמשך לממצאי הליך האכיפה שביצעה הרשות עקב תלונה שהתקבלה אצלה, לפיה שלחה מכבי בחודש אפריל 2020 באמצעות ספק חיצוני מסרון לנמען שגוי שהכיל שם ומידע רפואי של אדם אחר. המתלונן קיבל מסרון מטעם "צוות סוכרת מכבי שירותי בריאות מחוז השרון", שהכיל שם מלא של מבוטחת אחרת של מכבי, וקישור לשאלון והנחיות לנושא מחלת הסוכרת בתקופת הקורונה. הרשות קבעה כי מכבי לא דיווחה לרשות באופן מידי על אירוע האבטחה החמור כנדרש בדין. בעקבות האירוע הרשות ממליצה לארגונים וחברות שמעוניינים לשלוח שאלון ו/או סקר אישי, הכולל מידע אישי והמותאם ללקוחות באמצעות מסרונים, להשתמש באמצעים לאימות זהותם של הנמענים, למשל, על ידי הפניית הנמענים לשאלון ו/או לסקר באזור אישי ומאובטח, ולא לשלוח להם מידע אישי באופן ישיר.

 אקדמיה של פרטיות מבית הרשות להגנת הפרטיות יוזמה מבורכת של הרשות להגנת הפרטיות אשר מנגישה באמצעות אתר האינטרנט שלה "אקדמיה של פרטיות" - אליה יועלו הרצאות מאת עובדי הרשות בסוגיות שונות של פרטיות.

רוצים לקנות אלכוהול? תנו מידע ביומטרי רשת החנויות החדשה Q מציעה עמדות אוטומטיות למכירת אלכוהול ושיטה חדשנית לרכישת משקאות אלכוהוליים: מקררי האלכוהול השקופים מצוידים במצלמות המזהות את פניו של הרוכש. רק לאחר הצגת ת.ז למצלמה וזיהוי הלקוח כבוגר מעל גיל 18 (הגיל המותר לרכישת אלכוהול), נפתחת הנעילה של המקרר וניתן לרכוש משקאות אלכוהוליים, ללא מעבר בקופה, מפגש עם מוכר או תשלום פיזי. אימות הלקוח נעשה באמצעות זיהוי פנים (השוואה מול ת״ז) וטביעת אצבע. אפשר להתווכח האם הרעיון טוב או לא אבל אי אפשר להתווכח עם הבעייתיות שבמדיניות הפרטיות של החברה המתירה לה להשתמש במידע שנאסף מלקוחות כראות עיניה. 

מיקרוסופט: "האקרים איראנים פרצו לחברות ביטחוניות בישראל ובארה"ב" מיקרוסופט הודיעה כי פצחנים, שלפי החשד קשורים לאיראן, ניסו לפרוץ לחשבונות אופיס 365 השייכים לחברות ביטחוניות בארה"ב ובישראל, בהן כאלה שמייצרות לוויינים, רחפנים, מכ"מים ומערכות תקשורת לזמני חירום, והצליחו לפרוץ לפחות ל-20 מהן. ענקית הטכנולוגיה לא פירטה באילו חברות מדובר. מדובר במתקפת "ריסוס סיסמאות", שבה פצחנים מנסים לפרוץ לחשבונות רבים באמצעות שימוש בכמה סיסמאות אפשריות, בתקווה שאחת מהן תצליח להכניס אותם פנימה. במיקרוסופט גילו את המתקפה ביולי האחרון והודיעו לחברות הרלוונטיות. 

האיום של הפצחנים: "מיליון דולר תוך 48 שעות - ולא נפרסם את הפרטים מאטרף קבוצת הפצחנים Black Shadow פרצה לשרתי האחסון של חברת CyberServe ובמסגרת זו הגיעו, בין היתר, למידע המצוי בשרתים של אטרף - אתר היכרויות לקהילת הלהט"ב. הפצחנים הבינו את גודל המידע שיש בידם רק לאחר התייחסות התקשורת הישראלית לפריצה והדליפו את מלוא הפרטים המצויים בתשעה מאגרי מידע, כולל שמות, תיאורים אינטימיים, תמונות של אברי מין, משתמשים שהם נשאים ל- HIV ושיחות אישיות בין מנויים. אטרף המליצה למשתמשיה להחליף סיסמאות ולשים לב למיילים חשודים. אטרף משמש בין היתר לסטוצים, מימוש פנטזיות מיניות ושיתוף תמונות אינטימיות. על כן, ואור העובדה שאתר זה מזוהה עם קהילת הלהט"ב מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות.

האח הגדול מגיע לשמיים: המדינה מקימה מאגר מידע של הנוסעים שלה מגפת הקורונה העולמית חידדה את הצרכים של רשויות הביטחון והמודיעין הישראליים להחזיק ביכולות ניתוח מידע באשר לנתיבי התעופה של כל מי שנכנס לישראל או יוצא ממנה. במשרד המשפטים ובמועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה מתקרבים בימים אלה להשלמת הצעת חוק ממשלתית בנושא "נתוני נוסעים הנכנסים ויוצאים מישראל". מדובר בהקמת אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר בישראל אשר יכלול רישום של כל מי שנכנס לישראל ויוצא ממנה בטיסה. החוק, אם יעבור, יחייב את כל חברות התעופה לספק מידע רגיש הכולל, בין היתר, מספר כרטיסי אשראי, כתובות, תאריכי לידה, מספרי דרכון, מידע על חברות במועדוני חברות התעופה, ומידע רב נוסף בנוגע לטיסות המשך (קונקשן).

בדיקת N12: כמה קל למצוא מידע רגיש על ראש השב"כ באמצעות חיפוש פשוט בגוגל? פרטים אישיים של רונן בר, ראש השב"כ, ושל אשתו שלא אמורים להיות גלויים לציבור, נמצאים באתרים ממשלתיים וניתן לאתרם בקלות יחסית, גם בלי מידע מוקדם עליו. בין השאר מופיעות תוכניות של ביתו שהיה חייב להעלות על פי חוק, ולצידן פרטים שאמורים להיות חסויים ולא הושחרו. 

מדריך בנושא פרטיות תלמידים במוסדות החינוך ובעולם הדיגיטלי הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביום 17/11/2021 מדריך מקיף בנושא פרטיות תלמידים במוסדות חינוך, לאחר תהליך שערכה לקבלת התייחסויות והערות הציבור לתוכנו, במטרה להגדיר את האתגרים והסיכונים לפרטיות תלמידים בבתי הספר ובגני הילדים בעידן הדיגיטלי. המדריך מיועד למנהלי מוסדות חינוך ולגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, למנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיות, לרשתות החינוך, לעובדי הוראה וכן לציבור ההורים והתלמידים בישראל. המדריך סוקר את כלל ההוראות וההנחיות המחייבות בנושא, וכולל בנוסף המלצות לשמירה ולהגנה על פרטיות תלמידים, להלן עיקר הדגשים וההמלצות המפורטים במדריך: 

• שימוש במידע על אודות התלמידים ייעשה רק לצורך המטרה לשמה הוא נאסף.
• מידע מוגן על אודות תלמידים (נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו) יישמר אך ורק במערכות המותאמות לכך.
• הימנעות "מהכנסת" טכנולוגיות מעקב חדשות לשטח המוסד החינוכי, ושימוש בטכנולוגיות שכאלו צריך להיעשות, אם בכלל, רק לאחר קבלת אישור מטעם הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, ורק לאחר שגורמים אלו בחנו את הצורך בהן ואת החלופות האפשריות להן.
• עובדי הוראה המשתמשים במערכות לניהול פדגוגי (ובעיקר כאלו המאפשרות להורים ותלמידים גישה מרחוק למידע), יונחו לשקול בכובד ראש את סוג ואופי המידע אותו הם שומרים ומעלים למערכות.
• על מוסדות חינוך, בהתאם להנחיות משרד החינוך, להימנע מלהעביר מידע רגיש על אודות תלמידים באמצעים חשבונות דוא"ל פרטיים כגון Gmail או אפליקציות להעברת מסרים מידיים כגון WhatsApp. ביחס למידע שאינו רגיש – הרשות מציינת שבנסיבות בהן לא קיימת חלופה סבירה להעברת מידע שכזה אלא באמצעים שאינם ייעודים, מומלץ לקבל את הסכמת הורים להעברת המידע באמצעים אלו.
• הסדרת זכותם של הורים לעיין במידע הנוגע לילדיהם ולבקש לתקנו, וכן להעמיד זכות זו גם לתלמיד עצמו, וזאת בכפוף למגבלות שונות כגון סוג ורגישות המידע, גילו ובגרותו של התלמיד וכדומה.

הגנת הפרטיות ברחבי העולם 

בריטניה: בית המשפט העליון דחה תביעה ייצוגית נגד גוגל בשווי 4 מיליארד דולר התביעה הוגשה בשם 4.4 מיליון משתמשי אייפון באנגליה ובוויילס, בגין מעקב בלתי חוקי לכאורה שביצעה גוגל בין אוגוסט 2011 לפברואר 2012, תוך עקיפת אמצעי האבטחה של אפל ואיסוף מידע אישי של משתמשים בדפדפן האינטרנט Safari. בית המשפט העליון דחה את התביעה בנימוק כי לא הוכח שימוש לרעה במידע האישי של חברי הקבוצה או נזק מהותי שנגרם להם עקב ההפרה. יצוין כי בשנת 2012, בעקבות אותה הפרה, הגיעה גוגל להסדר עם נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב, במסגרתו שילמה סך 22.5 מיליון דולר. מומחי פרטיות הביעו אכזבה מתוצאות פסק הדין, אשר צפויות להשפיע על תביעות ייצוגיות אחרות בבריטניה, וביניהן תביעה ייצוגית שהוגשה נגד טיקטוק, בגין שימוש במידע אישי של מיליוני ילדים באיחוד האירופי, ללא הסכמה מדעת. 

התקין פעמון ביתי חכם של אמזון – וישלם לשכנה פיצויים על פגיעה בפרטיות תושב בריטניה התקין אינטרקום חכם בדלת ביתו ומצלמה חיצונית נוספת המחוברת לפעמון נתבע על ידי שכנתו שטענה כי מצלמות האבטחה שהציב השכן שלה בפעמון ובקיר הבית החיצוני הן חודרניות ופוגעות בפרטיות שלה, וכי מאז התקנת המצלמות היא חשה כל הזמן תחת מעקב ובשל עוגמת הנפש הרבה אף נאלצה לעזוב את ביתה. יאלץ לשלם פיצוי של עד 100 אלף פאונד לשכנה שלו. ביהמ"ש במחוז Oxfordshire בריטניה, שבחן חלק מהסרטונים שנקלטו במצלמות, קבע שטענות התובעת מוצדקות, ושהמצלמות מפרות את חוק הגנת המידע והפרטיות. השופטת מליסה קלארק קבעה עוד שהמצלמות מהוות הטרדה אסורה של השכנה והוסיפה שהנתבע לא התנהל בתום לב מול התובעת שדרשה את הסרטונים שבהם היא מופיעה ואת הסרת המצלמות. סכום הפיצוי הסופי עדיין לא נקבע אך לפי החוק הוא בסבירות גבוהה יתקרב ל-100 אלף פאונד.

אירלנד: הפסד לטוויטר בערעור על קנס בסך 546,000 דולר בית המשפט לערעורים בדבלין (DCC) דחה את ערעורה של טוויטר על הקנס שהטילה עליה נציבות הגנת המידע האירית (DPC) בשנת 2019. הקנס הוטל על החברה בעקבות אירוע זליגת מידע שהתרחש ב-2019, כאשר באג במערכותיה גרם לחשיפת חשבונות פרטיים של משתמשים לאחר ששינו את כתובת הדוא"ל שלהם. טוויטר נקנסה על אי-הודעה על ההפרה בתוך 72 שעות, ואי-תיעוד נאות של ההפרה, כנדרש בתקנות GDPR. החברה ערערה על הקנס, אולם השבוע כאמור, בית המשפט דחה את הערעור וחייב את טוויטר לשלם את הקנס.

איטליה: קנס של 3.8 מיליון דולר לחברת Sky Italia הרשות להגנת הפרטיות באיטליה (Garante) הטילה על חברת Sky Italia קנס בגובה 3.8 מיליון דולר, בגין שימוש במידע אישי של לקוחות למטרות שיווק וקידום מכירות. הקנס הוטל כיוון שהחברה לא קיבלה את הסכמת לקוחותיה לשימוש במידע למטרות אלה, ואף הפרה את חובת השקיפות הנדרשת לפי תקנות ה-GDPR. בנוסף לקנס הכבד, החברה נצטוותה להפסיק את עיבוד המידע ולנקוט בצעדי תיקון. עד למועד זה, חברת Sky Italia טרם פרסמה תגובה.

סלובניה: זכות המחיקה אינה כוללת מחיקה ממרשם הטבילה התובע דרש למחוק את פרטיו האישיים ממרשם הטבילה של הכנסייה בטענה שלא נתן את הסכמתו לעיבוד והמידע כבר אינו נחוץ למטרה שלשמה נאסף, מאחר שכבר אינו חבר בכנסייה. עוד טען התובע כי המידע האישי אודותיו כולל השתייכות דתית ועל כן הרישום פוגע בחופש הדת שלו. הרשות להגנת הפרטיות בסלובניה דחתה את דרישתו בנימוק כי חוק המדינה מגדיר את מרשם הטבילה כחומר ארכיוני בעל חשיבות לאומית יוצאת דופן ולפרט אין זכות מחיקה כאשר המידע נשמר לטובת הציבור ומחיקתו תפגע קשות באינטרס הציבורי. בית המשפט המנהלי אישר את ההחלטה והוסיף כי שמירת המידע במרשם הטבילה אינה גורמת נזק לתובע, וזכותו שלא להשתייך לכנסיה מוגנת באמצעות הערה שהוסיפה הכנסייה, לפיה התובע אינו נמנה על חבריה.

האיחוד האירופי: EDPB גיבשה הנחיות להגבלת זכויות נושאי מידע ב-13 באוקטובר 2021, לאחר התייעצות פומבית, גיבשה המועצה האירופית להגנה על מידע אישי (EDPB) גרסה סופית של הנחיות להגבלת זכויות נושאי מידע לפי Article 23 ל-GDPR. ההנחיות הינן מדריך ליישום מעשי של הסעיף, אשר מפרט את התנאים להגבלת זכויות נושאי מידע על ידי מדינות האיחוד האירופי. על פי ההנחיות, ההגבלה היא החריג לכלל המאפשר מימוש זכויות והטלת חובות, והיא תיעשה בחקיקה בלבד, במטרה להגן על זכויותיהם וחירויותיהם של אחרים. הגבלת זכויות נושא מידע תיבחן, למשל, במקרים בהם נדרש איזון בין זכויות הפרט לשמירה על ביטחון המדינה והציבור, אכיפת החלטות במשפט האזרחי והגנה על עצמאות שיפוטית. ההנחיות כוללות רשימה סגורה של זכויות, אשר ניתן להגבילן בתנאים מסוימים. יתר הזכויות לא יוגבלו (כגון: הזכות להגיש תלונה לרשות המפקחת) ולא יאושרו הגבלות נרחבות ופולשניות שמבטלות זכויות יסוד.

ארצות הברית אוסרת על מכירת תוכנות סייבר למשטרים רודניים ב-20 באוקטובר קבע משרד המסחר האמריקאי כללים חדשים האוסרים על מכירת תוכנות העלולות לשמש משטרים רודניים לצרכי ריגול, ניטור או פגיעה בזכויות אדם. הכללים ייכנסו לתוקף בעוד 90 יום, והם אוסרים על ייצוא והעברה של "פריטי אבטחת סייבר" למדינות ״המעוררות דאגה לביטחון לאומי״ או מחזיקות בנשק להשמדה המונית שאינן מחזיקות ברישיון מטעם המשרד האמריקאי לביטחון ותעשייה. בתחילת חודש נובמבר פרסם משרד המסחר האמריקאי כי החברות הישראליות NSO ו-Candiru נכנסו לרשימה השחורה של גופים הפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארה"ב. בהודעת משרד המסחר האמריקני צוין כי ההכרזה היא חלק ממאמציו של ממשל ביידן להציב את זכויות האדם במרכז מדיניות החוץ שלו, כולל על ידי פעילות לבלימת הפצה של כלים דיגיטליים שמשמשים לדיכוי.

ארה"ב: אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל נדרשות לדווח לרשות להגנת הצרכן הרשות להגנת הצרכן בארה"ב (CFPB) הודיעה כי הורתה לחברות טכנולוגיה מובילות, המנהלות מערכות תשלומים בארה"ב, לספק מידע על נהליהן העסקיים. הצווים הראשונים נשלחו לאמזון, אפל, פייסבוק, גוגל, PayPal, ו-Square Inc, במטרה לבחון כיצד הן מגנות על המידע האישי של הצרכן, במסגרת ניהול מערך התשלומים שלהן. החברות נדרשו לדווח ל-CFPB עד ליום 15 בדצמבר 2021, על שיטותיהן לאיסוף המידע ושיתופו עם צדדי ג', הגבלת גישה של צרכנים למערכות התשלומים, ציות לחוקים להגנת הצרכן ועוד. ל-CFPB סמכות להורות לחברות לספק מידע שיסייע בניטור סיכונים לצרכן. ראש CFPB הרשות, רוהיט צ'ופרה הודיע כי בכוונתו לבחון אף את שיטות מערכת התשלומים של חברות ענק סיניות כגון Alipay ו- WeChat Pay.

רגולציית הפרטיות החדשה של סין מביאה לנטישת חברות אמריקאיות על רקע חוק הגנת הפרטיות החדש, המטיל מגבלות על פעילותן של חברות אמריקאיות במדינה, הודיעה חברת Yahoo! כי היא עוזבת את המדינה. "נוכח הסביבה העסקית והמשפטית המאתגרת יותר ויותר בסין, חבילת השירותים של יאהו לא תהיה נגישה עוד מסין היבשתית החל מה-1 בנובמבר", אמר דובר יאהו. "אנו מאמינים באינטרנט חופשי ופתוח ומודים למשתמשים שלנו על תמיכתם". חוק הגנת הפרטיות של סין מאפשר לרשויות המדינה להדק את הפיקוח על רשת האינטרנט ולחייב חברות בינלאומיות לצנזר תוכן אשר אינו תואם את המדיניות הקומוניסטית. יאהו אינה החברה האמריקאית הראשונה העוזבת את סין נוכח המגבלות החדשות. בחודש שעבר היתה זו לינקדאין אשר הודיעה על נסיגה, נוכח "סביבת הפעלה מאתגרת יותר ודרישות תאימות גדולות יותר בסין".  יצוין כי ויתור של חברות על פלח השוק הסיני אינו דבר של מה בכך. סין מחזיקה בשיא עולמי של 854 מיליון משתמשי אינטרנט, כפול ממספר משתמשי האינטרנט בארה"ב כולה.

 פייסבוק מבטלת את השימוש במערכת זיהוי פנים כך הודיע ג'רום פסנטי, סמנכ"ל בינה מלאכותית במטא, חברת האם החדשה של פייסבוק. על פי הפרסום, הרשת החברתית מתכוונת לבטל את מערכת זיהוי הפנים בה היא משתמשת, באופן שלא ניתן יהיה לזהות ולתייג באופן אוטומטי פרצופים של חברי פייסבוק המופיעים בתמונות או בסרטונים. הרשת החברתית ספגה ביקורת ציבורית אינטנסיבית בגין השימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים, אשר אף הובילה לשימועים בקונגרס ולחקירות רגולטוריות. למרות שפייסבוק מתכננת למחוק יותר ממיליארד סריקות דיגיטליות של תווי פנים, היא לא תחסל את התוכנה שמפעילה את המערכת, אלגוריתם מתקדם בשם Deep Face. החברה גם לא שללה שילוב של טכנולוגיית זיהוי פנים במוצרים עתידיים. בעדכון נוסף שפרסמה, הודיעה פייסבוק כי החל מה-19 בינואר 2022, מפרסמים לא יוכלו לפלח מודעות בנושאים רגישים, הנוגעים לגזע, בריאות, דת, נטיה מינית או השתייכות פוליטית. בפוסט בבלוג, נתנה פייסבוק דוגמאות לקטגוריות פילוח שלא יורשו עוד בפלטפורמות שלה, כגון: מודעות לסרטן ריאות, יום הסוכרת העולמי, תרבות הלהט"ב וחגים יהודיים. מפרסמים בפלטפורמות של פייסבוק עדיין יכולים לפלח קהלים לפי מיקום, להשתמש ברשימות הלקוחות שלהם, להגיע לקהלים מותאמים אישית שקיימו אינטראקציה עם התוכן שלהם ולשלוח מודעות לאנשים בעלי מאפיינים דומים לאותם משתמשים.

גוגל תאפשר לקטינים להסיר את תמונותיהם ממנוע החיפוש החברה הודיעה כי כל קטין מתחת לגיל 18, או האפוטרופוס שלו, יכול להגיש בקשה להסרת תמונותיו ממנוע החיפוש של החברה. הבקשה תוגש בטופס ייעודי, ותיבחן על ידי גוגל. לאחר הסרת התמונה, תישלח למבקש הודעה על כך. העדכון מגיע לאחר שהקונגרס האמריקאי הגביר את הפיקוח על מדיניות חברת הטכנולוגיה בנוגע לבטיחות ילדים ופרטיות ברשת.

עלייה במעקב וניטור עובדים מהבית איגוד מקצועי בבריטניה קורא לנקוט אמצעים להגנה על עובדים מפני "ניטור פולשני", לאחר שסקרים העלו כי אחד מכל שלושה עובדים בבריטניה נמצא תחת פיקוח של המעסיק - כולל בביתו הפרטי. האיגוד ציין כי הוא מודאג מהשימוש ההולך וגדל בטכנולוגיות מעקב לניטור עובדים, אי קבלת הסכמת העובדים לכך, והיעדר פיקוח בנושא. על פי הסקר, הוכפל בשנה האחרונה גם השימוש במצלמות מעקב אחר עובדים מהבית. בניו יורק נחתם בתחילת החודש חוק חדש, המחייב מעסיקים פרטיים במדינה למסור לעובדיהם הודעה מוקדמת בכתב, על כל ניטור אלקטרוני, כהגדרתו בחוק, אליו העובדים יהיו כפופים על ידי המעסיק. על פי החוק, ניטור אלקטרוני מכוסה מקיף כל ניטור או יירוט של שיחות טלפון של עובדים, הודעות דוא"ל ושימוש באינטרנט על ידי המעסיק באמצעות כל מכשיר אלקטרוני או מערכת, כולל מחשבים, טלפונים, חוטים, מכשירי רדיו, או מערכות אלקטרומגנטיות, פוטו-אלקטרוניות או פוטו-אופטיות.

דרום קוריאה: ארגוני זכויות אדם נגד פרויקט זיהוי הפנים של הממשלה ביקורת חריפה על משרד המשפטים ומשרד המדע וטכנולוגיות המידע והתקשורת של דרום קוריאה, המובילים פרויקט לפיתוח מערכת ביומטרית לזיהוי פנים ומעקב. הפרויקט החל בשנת 2019, אולם לאחרונה דווח כי הממשלה העבירה לחברה פרטית כ- 170 מיליון תמונות פנים של תושבים ומבקרים במדינה, ללא הסכמתם, לצורך פיתוח אלגוריתם המעקב. בעקבות זאת, שישה ארגוני זכויות אדם קוראים לממשלה לעצור את הפרויקט, בטענה כי הוא מפר את חוק הגנת המידע האישי של המדינה וכן את הנורמות הבינלאומיות לזכויות האדם. בתגובה הודיעה הממשלה כי הפרויקט יתנהל באופן שלא יפגע במידע האישי של האזרחים.יצוין כי באוגוסט האחרון, הועדה להגנת המידע האישי של דרום קוריאה קנסה את פייסבוק בסכום של 5.5 מיליון דולר על הפרת כללי ההסכמה לזיהוי פנים.

טור זה מהווה תקציר אירועים וחדשות שפורסמו ברשת, ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי, רגולטורי או טכני. 

פריימסק אינה אחראית למהימנות המידע ושמורה לה הזכות לעדכן ולתקן את המידע בכל עת.